הרופאה אומרת את המילה, ואת נושמת לרווחה בפעם הראשונה מזה חודשים. סוף סוף יש שם לכאבים הנוראיים האלה. אפשר להגיד אותו בקול, אפשר לכתוב אותו בטופס. ואז מגיעה השאלה: אז מה עכשיו. אני לא חושבת שיש לי את התשובות להכל. אבל אני רוצה להציע לך שאלה אחת, כזאת שלא מופיעה בשום טופס אבחון. היא עוסקת באמונה אחת שקטה על כמה את שווה. כי ביום שעניתי עליה בעצמי הפתרון הגיע, והפיברומיאלגיה פסקה לי. התסמינים, גם לפני שיש להם שם אצלי לקח חודשים עד שאבחנו אותי, וזה נחשב מהר. הממוצע עומד על יותר מש

מתישהו מישהו אמר לך את המילה הזאת. אולי רופאה בסוף הביקור, אולי שורה במכתב סיכום, אולי חיפוש בגוגל בשתיים בלילה. "כרוני". התסמין היה שם עוד קודם, אמיתי לגמרי, ואף אחד לא מטיל בזה ספק. בלעת את זה בשקט, המשכת ביום שלך, ובפנים נשאר תסכול, כי מהשנייה שהמילה נאמרה, משהו בפנים תרגם אותה בשקט למילה אחרת. לתמיד. ושתי המילים האלה, מסתבר, אומרות דברים שונים לגמרי. מה "כרוני" מודד ברפואה, ומה הוא אומר בראש בעיני הרפואה "כרוני" אומר "יותר משלושה חודשים". כך זה מוגדר רשמית בסיווג הבינלאומ

עברת מרופא לרופא. אולי זה כאב ראש שחוזר שוב ושוב, כאב גב שלא מרפה, או כאב שאף בדיקה לא נתנה לו שם. ניסית תרופות, טיפולים הוליסטיים, מדיטציות, שינית תזונה, אולי גם דברים שלא סיפרת עליהם לאף אחד. ובכל זאת הכאב עדיין כאן. במצב כזה קל להתחיל להאמין שאולי זה לא ישתנה, או שאולי זה בכלל “בראש”. זה אכן בראש, אבל לא כי את ממציאה. לכאב שלא משחרר יש הסבר מדעי, ויש לו גם תפקיד. במשך עשורים, הלכתי לעשרות רופאים ומטפלים כדי שזה פשוט יסתיים. ואם הגעת לקרוא את המילים האלה, את גם שייכת לקבוצת